רִבִּית הלכה א
עִנְיַן רִבִּית שֶׁלְּפִי דַּעַת הֶהָמוֹן הוּא הֵפֶךְ הַסְּבָרָא, כִּי מֵהָרָאוּי שֶׁיִּתֵּן לוֹ שְֹכַר הַמְתָּנַת מְעוֹתָיו בִּשְׁבִיל שֶׁהָיוּ בְּטֵלוֹת אֶצְלוֹ, אַךְ בֶּאֱמֶת הַתּוֹרָה אָסְרָה רִבִּית, וְהָאִסּוּר חָמוּר מְאֹד וּכְאִלּוּ כּוֹפֵר בָּעִקָּר, חַס וְשָׁלוֹם:
כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר, שֶׁכָּל הַשֶּׁפַע שֶׁל מָמוֹן בָּא לָאָדָם מִבְּחִינַת נֶפֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת נוּקְבָא, בְּחִינַת רַגְלַיִן, עַיֵּן בַּמַּאֲמָר "גְּזֵלָה", סִימָן סט. וְהִנֵּה כְּשֶׁהוּא מַלְוֶה לַחֲבֵרוֹ מָעוֹת, בָּזֶה הוּא קוֹנֶה אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה, כִּי נַעֲשָֹה גוּפוֹ מְשֻׁעְבָּד אֵלָיו וּכְשֶׁנִּשְׁתַּעְבֵּד אֵלָיו הַלּוֹוֶה בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שִׁעְבּוּד גּוּפוֹ, אֲזַי מִמֵּילָא נִשְׁתַּעְבְּדוּ לוֹ כָּל נְכָסָיו, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁהַלּוֹוֶה מְקַבֵּל מָעוֹת מֵהַמַּלְוֶה וְנַעֲשֶֹה עֶבֶד וּמְשֻׁעְבָּד אֵלָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "עֶבֶד לֹוֶה וְכוּ'", עַל-יְדֵי-זֶה הוּא נִכְלָל וְנַעֲשֶֹה בְּחִינַת נֶפֶשׁ אֵצֶל הַמַּלְוֶה, בִּבְחִינַת כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ, שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם קוֹנֶה עֶבֶד הוּא קוֹנֶה אֶת נַפְשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּחָרָן", פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת שֶׁקָּנוּ. וְקָרָא הַכָּתוּב אוֹתָם בְּשֵׁם נְפָשׁוֹת, כִּי עִקַּר הַקִּנְיָן הוּא הַנֶּפֶשׁ, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא קִנְיַן כַּסְפּוֹ נִמְצָא שֶׁהוּא בְּחִינַת נַפְשׁוֹ, כִּי כָּל הַנְּכָסִים שֶׁל הָאָדָם הֵם בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ כַּנַּ"ל, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר, עַיֵּן שָׁם. וְכֵן הַלּוֹוֶה שֶׁנִּשְׁתַּעְבֵּד לְהַמַּלְוֶה עַל-יְדֵי שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת הוּא בְּחִינַת נַפְשׁוֹ כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי שִׁעְבּוּד עַצְמוֹ שֶׁל הַלּוֹוֶה, עַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁתַּעְבְּדוּ מִמֵּילָא כָּל נְכָסָיו שֶׁל הַלּוֹוֶה אֶל הַמַּלְוֶה, כִּי כָּל הַנְּכָסִים הֵם בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל. וּמֵאַחַר שֶׁנִּשְׁתַּעְבֵּד הַלּוֹוֶה בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּכְלָל נַפְשׁוֹ בְּנֶפֶשׁ הַמַּלְוֶה וְנַעֲשֶֹה בְּחִינַת נֶפֶשׁ אֵצֶל הַמַּלְוֶה, נִמְצָא מִמֵּילָא כָּל הַנְּכָסִים וְכָל הָעֲשִׁירוּת שֶׁל הַלּוֹוֶה, הַכֹּל הוּא בִּרְשׁוּת הַמַּלְוֶה, כִּי כָּל הַנְּכָסִים הֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים בְּחֹשֶׁן מִשְׁפָּט סִימָן סו לְעִנְיָן הַמּוֹכֵר שְׁטַר חוֹב לַחֲבֵרוֹ וְחָזַר וּמְחָלוֹ מָחוּל, עַיֵּן שָׁם. שֶׁהָעִקָּר הוּא שִׁעְבּוּד גּוּפוֹ וְרַק עַל-יְדֵי שִׁעְבּוּד גּוּפוֹ נִשְׁתַּעְבְּדוּ הַנְּכָסִים הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וּמֵאַחַר שֶׁקָּנָה הַמַּלְוֶה נַפְשׁוֹ שֶׁל הַלּוֹוֶה כָּל יְמֵי מֶשֶׁךְ הַהַלְוָאָה, נִמְצָא שֶׁלּוֹקֵחַ אֵצֶל הַלּוֹוֶה שָֹכָר גָּדוֹל בִּשְׁבִיל הַמְתָּנַת הַמָּעוֹת, דְּהַיְנוּ הַשֶּׁפַע שֶׁל מָמוֹן שֶׁמְּקַבֵּל הַמַּלְוֶה מִבְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַלּוֹוֶה, כִּי כָּל נֶפֶשׁ יֵשׁ לָהּ שֶׁפַע שֶׁל מָמוֹן, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שָׁם, עַיֵּן שָׁם. עַל-כֵּן אָסוּר לִקַּח אֶצְלוֹ עוֹד רִבִּית מֵאַחַר שֶׁכְּבָר קִבֵּל שָֹכָר גָּדוֹל כָּל יְמֵי הַהַלְוָאָה, דְּהַיְנוּ הַשֶּׁפַע שֶׁל מָמוֹן שֶׁקִּבֵּל מִנַּפְשׁוֹ שֶׁל הַלּוֹוֶה כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן אִסּוּרוֹ חָמוּר מְאֹד, כִּי בְּאִסּוּר זֶה נֶאֱחֶזֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּיוֹתֵר, כִּי הַלּוֹוֶה נִקְרָא בַּעַל חוֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּקְרֵאת חוֹבָה כִּדְאִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר, בְּסִימָן כג. וְעַל-כֵּן הָאָדָם צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מִלִּהְיוֹת בַּעַל חוֹב וְעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הַהַלְוָאָה בְּהֶתֵּר עַל-פִּי הַתּוֹרָה, אֲבָל כְּשֶׁנַּעֲשֶֹה אִסּוּר בְּהַלְוָאָה, דְּהַיְנוּ אִסּוּר רִבִּית, אֲזַי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת חוֹבָה, בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה כַּנַּ"ל, נֶאֱחֶזֶת שָׁם מְאֹד, כִּי יֵשׁ לָהּ אֲחִיזָה שָׁם כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ כּוֹפֵר, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֶּׁפַע הוּא רַק מֵה' יִתְבָּרַךְ וּכְשֶׁיַּאֲמִין שֶׁהַשֶּׁפַע מָמוֹן בָּא מִלְּמַעְלָה בְּוַדַּאי לֹא יִקַּח אֶצְלוֹ רִבִּית, כִּי כְּבָר קִבֵּל הַרְבֵּה מֵהַלּוֹוֶה מִבְּחִינַת נַפְשׁוֹ כַּנַּ"ל:
(ליקוטי הלכות - יורה דעה חלק א - הלכות רבית הלכה א)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
עִנְיַן רִבִּית שֶׁלְּפִי דַּעַת הֶהָמוֹן הוּא הֵפֶךְ הַסְּבָרָא, כִּי מֵהָרָאוּי שֶׁיִּתֵּן לוֹ שְֹכַר הַמְתָּנַת מְעוֹתָיו בִּשְׁבִיל שֶׁהָיוּ בְּטֵלוֹת אֶצְלוֹ, אַךְ בֶּאֱמֶת הַתּוֹרָה אָסְרָה רִבִּית, וְהָאִסּוּר חָמוּר מְאֹד וּכְאִלּוּ כּוֹפֵר בָּעִקָּר, חַס וְשָׁלוֹם:
כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר, שֶׁכָּל הַשֶּׁפַע שֶׁל מָמוֹן בָּא לָאָדָם מִבְּחִינַת נֶפֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת נוּקְבָא, בְּחִינַת רַגְלַיִן, עַיֵּן בַּמַּאֲמָר "גְּזֵלָה", סִימָן סט. וְהִנֵּה כְּשֶׁהוּא מַלְוֶה לַחֲבֵרוֹ מָעוֹת, בָּזֶה הוּא קוֹנֶה אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה, כִּי נַעֲשָֹה גוּפוֹ מְשֻׁעְבָּד אֵלָיו וּכְשֶׁנִּשְׁתַּעְבֵּד אֵלָיו הַלּוֹוֶה בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שִׁעְבּוּד גּוּפוֹ, אֲזַי מִמֵּילָא נִשְׁתַּעְבְּדוּ לוֹ כָּל נְכָסָיו, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁהַלּוֹוֶה מְקַבֵּל מָעוֹת מֵהַמַּלְוֶה וְנַעֲשֶֹה עֶבֶד וּמְשֻׁעְבָּד אֵלָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "עֶבֶד לֹוֶה וְכוּ'", עַל-יְדֵי-זֶה הוּא נִכְלָל וְנַעֲשֶֹה בְּחִינַת נֶפֶשׁ אֵצֶל הַמַּלְוֶה, בִּבְחִינַת כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ, שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם קוֹנֶה עֶבֶד הוּא קוֹנֶה אֶת נַפְשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּחָרָן", פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת שֶׁקָּנוּ. וְקָרָא הַכָּתוּב אוֹתָם בְּשֵׁם נְפָשׁוֹת, כִּי עִקַּר הַקִּנְיָן הוּא הַנֶּפֶשׁ, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא קִנְיַן כַּסְפּוֹ נִמְצָא שֶׁהוּא בְּחִינַת נַפְשׁוֹ, כִּי כָּל הַנְּכָסִים שֶׁל הָאָדָם הֵם בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ כַּנַּ"ל, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר, עַיֵּן שָׁם. וְכֵן הַלּוֹוֶה שֶׁנִּשְׁתַּעְבֵּד לְהַמַּלְוֶה עַל-יְדֵי שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת הוּא בְּחִינַת נַפְשׁוֹ כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי שִׁעְבּוּד עַצְמוֹ שֶׁל הַלּוֹוֶה, עַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁתַּעְבְּדוּ מִמֵּילָא כָּל נְכָסָיו שֶׁל הַלּוֹוֶה אֶל הַמַּלְוֶה, כִּי כָּל הַנְּכָסִים הֵם בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל. וּמֵאַחַר שֶׁנִּשְׁתַּעְבֵּד הַלּוֹוֶה בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּכְלָל נַפְשׁוֹ בְּנֶפֶשׁ הַמַּלְוֶה וְנַעֲשֶֹה בְּחִינַת נֶפֶשׁ אֵצֶל הַמַּלְוֶה, נִמְצָא מִמֵּילָא כָּל הַנְּכָסִים וְכָל הָעֲשִׁירוּת שֶׁל הַלּוֹוֶה, הַכֹּל הוּא בִּרְשׁוּת הַמַּלְוֶה, כִּי כָּל הַנְּכָסִים הֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים בְּחֹשֶׁן מִשְׁפָּט סִימָן סו לְעִנְיָן הַמּוֹכֵר שְׁטַר חוֹב לַחֲבֵרוֹ וְחָזַר וּמְחָלוֹ מָחוּל, עַיֵּן שָׁם. שֶׁהָעִקָּר הוּא שִׁעְבּוּד גּוּפוֹ וְרַק עַל-יְדֵי שִׁעְבּוּד גּוּפוֹ נִשְׁתַּעְבְּדוּ הַנְּכָסִים הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וּמֵאַחַר שֶׁקָּנָה הַמַּלְוֶה נַפְשׁוֹ שֶׁל הַלּוֹוֶה כָּל יְמֵי מֶשֶׁךְ הַהַלְוָאָה, נִמְצָא שֶׁלּוֹקֵחַ אֵצֶל הַלּוֹוֶה שָֹכָר גָּדוֹל בִּשְׁבִיל הַמְתָּנַת הַמָּעוֹת, דְּהַיְנוּ הַשֶּׁפַע שֶׁל מָמוֹן שֶׁמְּקַבֵּל הַמַּלְוֶה מִבְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַלּוֹוֶה, כִּי כָּל נֶפֶשׁ יֵשׁ לָהּ שֶׁפַע שֶׁל מָמוֹן, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שָׁם, עַיֵּן שָׁם. עַל-כֵּן אָסוּר לִקַּח אֶצְלוֹ עוֹד רִבִּית מֵאַחַר שֶׁכְּבָר קִבֵּל שָֹכָר גָּדוֹל כָּל יְמֵי הַהַלְוָאָה, דְּהַיְנוּ הַשֶּׁפַע שֶׁל מָמוֹן שֶׁקִּבֵּל מִנַּפְשׁוֹ שֶׁל הַלּוֹוֶה כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן אִסּוּרוֹ חָמוּר מְאֹד, כִּי בְּאִסּוּר זֶה נֶאֱחֶזֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּיוֹתֵר, כִּי הַלּוֹוֶה נִקְרָא בַּעַל חוֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּקְרֵאת חוֹבָה כִּדְאִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר, בְּסִימָן כג. וְעַל-כֵּן הָאָדָם צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מִלִּהְיוֹת בַּעַל חוֹב וְעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הַהַלְוָאָה בְּהֶתֵּר עַל-פִּי הַתּוֹרָה, אֲבָל כְּשֶׁנַּעֲשֶֹה אִסּוּר בְּהַלְוָאָה, דְּהַיְנוּ אִסּוּר רִבִּית, אֲזַי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת חוֹבָה, בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה כַּנַּ"ל, נֶאֱחֶזֶת שָׁם מְאֹד, כִּי יֵשׁ לָהּ אֲחִיזָה שָׁם כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ כּוֹפֵר, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֶּׁפַע הוּא רַק מֵה' יִתְבָּרַךְ וּכְשֶׁיַּאֲמִין שֶׁהַשֶּׁפַע מָמוֹן בָּא מִלְּמַעְלָה בְּוַדַּאי לֹא יִקַּח אֶצְלוֹ רִבִּית, כִּי כְּבָר קִבֵּל הַרְבֵּה מֵהַלּוֹוֶה מִבְּחִינַת נַפְשׁוֹ כַּנַּ"ל:
(ליקוטי הלכות - יורה דעה חלק א - הלכות רבית הלכה א)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה