חֵלֶב וָדָם הלכה ב
עַל-פִּי הַמַּאֲמָר 'תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר', הַמַּתְחִיל מֵאֱמוּנָה בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא, סִימָן ה, עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר הֵיטֵב: וְיוֹצֵא מִשָּׁם, שֶׁעַל-יְדֵי הַגֵּרִים שֶׁמַּכְנִיסִין גַּאֲוָה, עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶֹה תַּאֲוַת נִאוּף בְּחִינַת ((וַיִּקְרָא טו), הֶחְתִּים בְּשָֹרוֹ. וְהַמָּגִנֵּי אֶרֶץ הֵם מַעֲלִים וּמְתַקְּנִים זֹאת וְעוֹשִֹין מִזֶּה בְּחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת מֹחִין תְּפִלִּין, כִּי קִיּוּם הַמֹּחַ מִשַּׁמְנוּנִית הַגּוּף שֶׁעוֹלָה אֶל הַמֹּחַ וְכוּ'. וּכְשֶׁנִּתְתַּקֵּן הַמֹּחַ בִּבְחִינַת תְּפִלִּין אֲזַי הוּא בְּחִינַת חֲלוֹם עַל-יְדֵי מַלְאָךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת אָדָם, וּלְהֵפֶךְ, הוּא בְּחִינַת חֲלוֹם עַל-יְדֵי שֵׁד, שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּהֵמָה, אֲבָל יֵשׁ לְהַמַּאֲכָלִים חֵלֶק בַּחֲלוֹם, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְחַזֵּק אֶת הַמַּלְאָךְ וְכוּ'. וְלִפְעָמִים בָּאָה הַטֻּמְאָה הַזֹּאת מִפְּגַם הַמִּשְׁפָּט, וּפְגַם הַמִּשְׁפָּט הוּא עַל-יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין טִפַּת עֵשָֹו וְיִשְׁמָעֵאל. וְעַל-יְדֵי-זֶה בָּא פְּגַם הַמִּשְׁפָּט וַאֲזַי נוֹפְלִין אַהֲבוֹת וְכוּ'. וְלָזֶה צְרִיכִין קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם:
אות א
וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר חֵלֶב שֶׁאָסוּר לְהֶדְיוֹט, וּלְגָבֹהַּ עוֹלָה בַּקָּרְבָּנוֹת, כִּי עִקַּר הַקָּרְבָּן הוּא הַחֵלֶב, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, כִּי כָּל חֵלֶב לַה', כִּי חֵלֶב הוּא בְּחִינַת גֵּאוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "חֶלְבָּמוֹ סָגְרוּ פִּימוֹ דִּבְּרוּ בְּגֵאוּת", כִּי חֵלֶב הוּא שַׁמְנוּנִית, שֶׁזֶּה בָּא עַל-יְדֵי גַּאֲוָה, כִּי עַל-יְדֵי גַּאֲוָה בָּא תַּאֲוַת נִאוּף, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְרַבֶּה הַחֵלֶב וְהַשַּׁמְנוּנִית שֶׁל הַגּוּף. ((וְכַמּוּבָן בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל), כִּי הַמָּגִנִּים הַנַּ"ל מַעֲלִין זֹאת הַשַּׁמְנוּנִית שֶׁל נִאוּף שֶׁבָּא עַל-יְדֵי גַּאֲוָה. נִמְצָא, שֶׁהַשַּׁמְנוּנִית וְהַחֵלֶב הוּא בְּחִינַת גַּאֲוָה שֶׁהִיא בְּחִינַת רִבּוּי. וּמֵאַחַר שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַחֵלֶב הוּא מִבְּחִינַת גַּאֲוָה, עַל-כֵּן אָסוּר לָנוּ בַּאֲכִילָה, כִּי אִסּוּר הַגַּאֲוָה הִיא מֵחֲמַת שֶׁהִיא מִנְּפִילַת הִתְפַּאֲרוּתוֹ שֶׁהוּא לְבוּשׁוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ", כִּי הַגַּאֲוָה אֵינָהּ רְאוּיָה רַק לוֹ לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי לַה' הַמְּלוּכָה וְאָסוּר לָנוּ לִקַּח לְעַצְמֵנוּ כְּלָל מִן הַגַּאֲוָה, כִּי הִיא בָּאָה מִנְּפִילַת לְבוּשׁוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת כָּל הַגַּאֲוָה לְשָׁרְשָׁהּ, דְּהַיְנוּ אֶל הַמֹּחַ שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַגַּאֲוָה, כַּנּוֹדָע, שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַגַּאֲוָה הוּא בְּחִינַת מֹחִין, כַּמּוּבָא. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר חֵלֶב, שֶׁהוּא מִשֹּׁרֶשׁ הַגַּאֲוָה, כִּי כָּל חֵלֶב לַה', כִּי צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת הַחֵלֶב שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּאֲוָה לַה' לְבַדּוֹ, עַל-יְדֵי הַקָּרְבָּן שֶׁעוֹלֶה לְגָבֹהַּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַעֲלָאַת הַגַּאֲוָה לְשָׁרְשָׁהּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲבָל לָנוּ הוּא אָסוּר, כִּי אָסוּר לָנוּ לִקַּח לְעַצְמֵנוּ כְּלָל מִן הַגַּאֲוָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא נִפְגֹּם בִּלְבוּשׁוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, שֶׁהוּא בְּחִינַת ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ כַּנַּ"ל:
אות ב
וְעַל-כֵּן הַחֵלֶב הוּא בְּחִינַת לְבוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵיזֶהוּ חֵלֶב? כָּל שֶׁהוּא תוֹתָב, קְרוּם וְנִקְלָף, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י כְּשִֹמְלָה הוּא פָּרוּשׂ, כִּי שָׁרְשׁוֹ מִנְּפִילַת הַגַּאֲוָה שֶׁהוּא בְּחִינַת נְפִילַת לְבוּשׁוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל:
אות ג
וְעַל-כֵּן עִקַּר הַחֵלֶב עַל הַכְּלָיוֹת שֶׁהוּא מְקוֹם הָעֵצָה, כִּי כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת ((בְּרָכוֹת סא), כִּי הַתְחָלַת הַתִּקּוּן הוּא עַל-יְדֵי הָעֵצוֹת, שֶׁעַל יָדָם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה בָּאִין גֵּרִים וּמֵהֶם בָּא הַגַּאֲוָה שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵלֶב כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר דָּם, וְזֶה בְּחִינַת מְלִיחָה, [לֹא נִכְתַּב בִּזְמַנּוֹ וְנִשְׁכַּח]:
(ליקוטי הלכות - יורה דעה חלק א - הלכות חלב ודם הלכה ב)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
עַל-פִּי הַמַּאֲמָר 'תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר', הַמַּתְחִיל מֵאֱמוּנָה בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא, סִימָן ה, עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר הֵיטֵב: וְיוֹצֵא מִשָּׁם, שֶׁעַל-יְדֵי הַגֵּרִים שֶׁמַּכְנִיסִין גַּאֲוָה, עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶֹה תַּאֲוַת נִאוּף בְּחִינַת ((וַיִּקְרָא טו), הֶחְתִּים בְּשָֹרוֹ. וְהַמָּגִנֵּי אֶרֶץ הֵם מַעֲלִים וּמְתַקְּנִים זֹאת וְעוֹשִֹין מִזֶּה בְּחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת מֹחִין תְּפִלִּין, כִּי קִיּוּם הַמֹּחַ מִשַּׁמְנוּנִית הַגּוּף שֶׁעוֹלָה אֶל הַמֹּחַ וְכוּ'. וּכְשֶׁנִּתְתַּקֵּן הַמֹּחַ בִּבְחִינַת תְּפִלִּין אֲזַי הוּא בְּחִינַת חֲלוֹם עַל-יְדֵי מַלְאָךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת אָדָם, וּלְהֵפֶךְ, הוּא בְּחִינַת חֲלוֹם עַל-יְדֵי שֵׁד, שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּהֵמָה, אֲבָל יֵשׁ לְהַמַּאֲכָלִים חֵלֶק בַּחֲלוֹם, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְחַזֵּק אֶת הַמַּלְאָךְ וְכוּ'. וְלִפְעָמִים בָּאָה הַטֻּמְאָה הַזֹּאת מִפְּגַם הַמִּשְׁפָּט, וּפְגַם הַמִּשְׁפָּט הוּא עַל-יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין טִפַּת עֵשָֹו וְיִשְׁמָעֵאל. וְעַל-יְדֵי-זֶה בָּא פְּגַם הַמִּשְׁפָּט וַאֲזַי נוֹפְלִין אַהֲבוֹת וְכוּ'. וְלָזֶה צְרִיכִין קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם:
אות א
וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר חֵלֶב שֶׁאָסוּר לְהֶדְיוֹט, וּלְגָבֹהַּ עוֹלָה בַּקָּרְבָּנוֹת, כִּי עִקַּר הַקָּרְבָּן הוּא הַחֵלֶב, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, כִּי כָּל חֵלֶב לַה', כִּי חֵלֶב הוּא בְּחִינַת גֵּאוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "חֶלְבָּמוֹ סָגְרוּ פִּימוֹ דִּבְּרוּ בְּגֵאוּת", כִּי חֵלֶב הוּא שַׁמְנוּנִית, שֶׁזֶּה בָּא עַל-יְדֵי גַּאֲוָה, כִּי עַל-יְדֵי גַּאֲוָה בָּא תַּאֲוַת נִאוּף, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְרַבֶּה הַחֵלֶב וְהַשַּׁמְנוּנִית שֶׁל הַגּוּף. ((וְכַמּוּבָן בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל), כִּי הַמָּגִנִּים הַנַּ"ל מַעֲלִין זֹאת הַשַּׁמְנוּנִית שֶׁל נִאוּף שֶׁבָּא עַל-יְדֵי גַּאֲוָה. נִמְצָא, שֶׁהַשַּׁמְנוּנִית וְהַחֵלֶב הוּא בְּחִינַת גַּאֲוָה שֶׁהִיא בְּחִינַת רִבּוּי. וּמֵאַחַר שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַחֵלֶב הוּא מִבְּחִינַת גַּאֲוָה, עַל-כֵּן אָסוּר לָנוּ בַּאֲכִילָה, כִּי אִסּוּר הַגַּאֲוָה הִיא מֵחֲמַת שֶׁהִיא מִנְּפִילַת הִתְפַּאֲרוּתוֹ שֶׁהוּא לְבוּשׁוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ", כִּי הַגַּאֲוָה אֵינָהּ רְאוּיָה רַק לוֹ לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי לַה' הַמְּלוּכָה וְאָסוּר לָנוּ לִקַּח לְעַצְמֵנוּ כְּלָל מִן הַגַּאֲוָה, כִּי הִיא בָּאָה מִנְּפִילַת לְבוּשׁוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת כָּל הַגַּאֲוָה לְשָׁרְשָׁהּ, דְּהַיְנוּ אֶל הַמֹּחַ שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַגַּאֲוָה, כַּנּוֹדָע, שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַגַּאֲוָה הוּא בְּחִינַת מֹחִין, כַּמּוּבָא. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר חֵלֶב, שֶׁהוּא מִשֹּׁרֶשׁ הַגַּאֲוָה, כִּי כָּל חֵלֶב לַה', כִּי צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת הַחֵלֶב שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּאֲוָה לַה' לְבַדּוֹ, עַל-יְדֵי הַקָּרְבָּן שֶׁעוֹלֶה לְגָבֹהַּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַעֲלָאַת הַגַּאֲוָה לְשָׁרְשָׁהּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲבָל לָנוּ הוּא אָסוּר, כִּי אָסוּר לָנוּ לִקַּח לְעַצְמֵנוּ כְּלָל מִן הַגַּאֲוָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא נִפְגֹּם בִּלְבוּשׁוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, שֶׁהוּא בְּחִינַת ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ כַּנַּ"ל:
אות ב
וְעַל-כֵּן הַחֵלֶב הוּא בְּחִינַת לְבוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵיזֶהוּ חֵלֶב? כָּל שֶׁהוּא תוֹתָב, קְרוּם וְנִקְלָף, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י כְּשִֹמְלָה הוּא פָּרוּשׂ, כִּי שָׁרְשׁוֹ מִנְּפִילַת הַגַּאֲוָה שֶׁהוּא בְּחִינַת נְפִילַת לְבוּשׁוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל:
אות ג
וְעַל-כֵּן עִקַּר הַחֵלֶב עַל הַכְּלָיוֹת שֶׁהוּא מְקוֹם הָעֵצָה, כִּי כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת ((בְּרָכוֹת סא), כִּי הַתְחָלַת הַתִּקּוּן הוּא עַל-יְדֵי הָעֵצוֹת, שֶׁעַל יָדָם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה בָּאִין גֵּרִים וּמֵהֶם בָּא הַגַּאֲוָה שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵלֶב כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר דָּם, וְזֶה בְּחִינַת מְלִיחָה, [לֹא נִכְתַּב בִּזְמַנּוֹ וְנִשְׁכַּח]:
(ליקוטי הלכות - יורה דעה חלק א - הלכות חלב ודם הלכה ב)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה