ליקוטי הלכות - יורה דעה חלק א - ביצים הלכה א

בֵּיצִים הלכה א



עַל-פִּי הַתּוֹרָה 'תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק' בְּסִימָן יט בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א:





סִימָנֵי בֵּיצִים, רֹאשָׁהּ אֶחָד כַּד וְרֹאשָׁהּ אֶחָד חַד. כִּי בֵּיצִים הֵם בְּחִינַת תְּפִלּוֹת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר, עַל רְצִיצָא דְּמָיֵת בְּבֵעוּתֵהּ ((סִימָן כו) מִלְּשׁוֹן צְלוֹתֵהּ וּבָעוּתֵהּ שֶׁהוּא לְשׁוֹן בֵּיעֲתָא, כִּי הַבִּיעִים הֵם קֹדֶם הַהֲוָיָה, דְּהַיְנוּ הִתְהַוּוּת אֶפְרוֹחִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים, בְּחִינַת יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק ((כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר, שָׁם), דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הַתְּפִלָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶם הַהֲוָיָה, כִּי הַתְּפִלָּה קוֹדֶמֶת לָעוֹלָם. וְעִקַּר הִתְהַוּוּת הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם קִיּוּם כָּל הָעוֹלָם הוּא מִשָּׁם, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא עִקַּר הַחַיּוּת וּבִבְחִינַת הַתְּפִלָּה שָׁם נֶעְלָם בְּכֹחַ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁמִּשָּׁם יוֹצְאִין כָּל הַדְּבָרִים מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בֵּיעִים שֶׁהָאֶפְרוֹחִים נֶעְלָמִין שָׁם בְּכֹחַ, וּמִשָּׁם חַיּוּתָם שֶׁמִּשָּׁם יוֹצְאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּתִּקּוּנִים בַּהַקְדָּמָה דּף ב, אֶפְרוֹחִים אוֹ בֵּיצִים, 'בֵּיצִים', מָארֵי מִקְרָא, 'אֶפְרוֹחִים', מָארֵי מִשְׁנָה, כִּי הַמִּקְרָא בְּחִינַת כֹּחַ, כִּי שָׁם נֶעְלָם הַמִּשְׁנָה בְּכֹחַ, וְהָאֶפְרוֹחִים הַיּוֹצְאִים מִן הַבֵּיצִים, מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, זֶה בְּחִינַת מִשְׁנָה שֶׁהָיְתָה נֶעְלֶמֶת בְּהַמִּקְרָא בְּכֹחַ, וּמִשָּׁם יוֹצֵאת מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל:

וְזֶה בְּחִינַת סִימַן טָהֳרָה שֶׁל הַבֵּיצִים כְּשֶׁרֹאשָׁהּ אֶחָד כַּד וְרֹאשָׁהּ אֶחָד חַד זֶה בְּחִינַת קָצָר מִלְּמַעְלָה וְרָחָב מִלְּמַטָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַתְּפִלָּה וּשְׁלֵמוּתָהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יִרְאַת ה' הִיא תִּתְהַלָּל, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה כְּשֶׁהִיא בִּבְחִינַת מַיִין מְתוּקִין, מַיִין דְּדַכְיָן זֶרַע קֹדֶשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בֵּיצִים טְהוֹרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת זֶרַע קֹדֶשׁ מַיִין דְּדַכְיָין, שֶׁמֵּהֶם הִתְהַוּוּת הָאֶפְרוֹחַ הַטָּהוֹר, וְאָז אַרְיֵה נָחֵית, שֶׁהוּא בְּחִינַת קָצָר מִלְּפָנָיו וְרָחָב מִלְּאַחֲרָיו. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא נִקְרָא "אֲרִיאֵל" עַל שֵׁם שֶׁהוּא קָצָר מִלְּפָנָיו כְּמוֹ אַרְיֵה, כִּי הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה", כִּי שָׁם עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה, וְעַל-כֵּן הָיָה קָצָר מִלְּפָנָיו וְרָחָב מִלְּאַחֲרָיו כְּמוֹ אַרְיֵה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ"ל שֶׁהוּא קָצָר מִלְּמַעְלָה וְרָחָב מִלְּמַטָּה כַּנַּ"ל:

וְעַל-כֵּן בֵּיצִים אֵין צְרִיכִין הֶתֵּר שְׁחִיטָה, כִּי הֵם בִּבְחִינַת מַיִין דְּדַכְיָין זֶרַע קֹדֶשׁ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אֵין צְרִיכִין שְׁחִיטָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית עַל-יְדֵי בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ"ל, כִּי הֵם בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַתְּפִלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ"ל, בְּחִינַת מַיִין דְּדַכְיָין, בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁלָּמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הֶתֵּר הַבֵּיצִים, שֶׁאֵין בָּהֶם אִסּוּר אֵיבָר מִן הַחַי וְאֵינוֹ צָרִיךְ תִּקּוּן הַשְּׁחִיטָה מִפָּסוּק הַנֶּאֱמַר בְּקַן צִפּוֹ, "וְהַבָּנִים תִּקַּח לָךְ", 'לָךְ' וְלֹא לִכְלָבֶיךָ, וְלֹא לִכְלָבֶיךָ דַּיְקָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, בְּחִינַת כַּלְבָּא נָחֵית, בְּחִינַת מַיִין מְרִירִין זֶרַע טָמֵא, בְּחִינַת בֵּיצִים טְמֵאִים, כִּי הַבֵּצִים טְהוֹרִים הַנַּ"ל, הֵם בְּחִינַת מַיִין דְּדַכְיָין, בְּחִינַת אַרְיֵה נָחֵית כַּנַּ"ל. וְאֵין צְרִיכִין שְׁחִיטָה כְּלָל, כִּי הֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ כַּנַּ"ל שֶׁאֵין שָׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא כְּלָל, כִּי עִקַּר אֲחִיזָתָם כְּשֶׁיּוֹצֵא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל שֶׁאָז צְרִיכִין תִּקּוּן הַנַּ"ל:



(ליקוטי הלכות - יורה דעה חלק א - ביצים הלכה א)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים