ליקוטי הלכות - יורה דעה חלק א - יין נסך הלכה א

יֵין נֶסֶךְ הלכה א





עַל-פִּי הַתּוֹרָה 'תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק' בְּסִימָן יט הַנִּזְכָּר לְעֵיל בְּהִלְכוֹת שְׁחִיטָה, הֲלָכָה ב: הַיַּיִן צָרִיךְ לְשָׁמְרוֹ בְּיוֹתֵר מְאֹד, אֲפִלּוּ מִנְּגִיעַת שִׁבְעִים עֲמָמִין. וְתֵכֶף כְּשֶׁנּוֹגְעִין בּוֹ אֶחָד מִשִּׁבְעִים עֲמָמִין, נֶאֱסָר לְגַמְרֵי, כִּי הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל בְּהִלְכוֹת בָּשָֹר שֶׁנִּתְעַלֵּם מִן הָעַיִן הֲלָכָה א. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, סָחֲטָה עֲנָבִים וְנָתְנָה לוֹ. וְהוּא מְמֻצָּע בֵּין הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּבֵין לְשׁוֹנוֹת שִׁבְעִים עֲמָמִין, כִּי הַיַּיִן יֵשׁ בּוֹ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת טוֹב וָרָע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ((יוֹמָא עו), זָכָה נַעֲשֶֹה רֹאשׁ וְכוּ', שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת, שֶׁלִּפְעָמִים נִכְלָל בַּטּוֹב וְלִפְעָמִים לְהֵפֶךְ כְּפִי קְדֻשַּׁת יִשְֹרָאֵל כְּשֶׁמְּקַדְּשִׁין עַצְמָן וְנִשְׁמָרִין מֵרַע שֶׁל שִׁבְעִים אֻמּוֹת וּמַכְנִיעִין אוֹתוֹ, אֲזַי בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת נִכְלָל בְּטוֹב וְכֵן לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַיַּיִן מְאֹד אֲפִלּוּ מִנְּגִיעָתָן, כִּי שָׁם הֵם כְּרוּכִים יוֹתֵר וְתֵכֶף כְּשֶׁנּוֹגְעִין בּוֹ נִתְהַפֵּךְ אֲלֵיהֶם וְנִכְלָל בָּהֶם וְנַעֲשֶֹה יֵין נֶסֶךְ, כִּי עִקַּר הַיַּיִן הוּא בְּחִינַת יַיִן אָדֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל דְּמַאֲדִים טְפֵי מֵעֲלֵי, שֶׁנֶּאֱמַר, "אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם". וְעַל-כֵּן הוּא מְמֻצָּע בֵּין מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, כִּי מַלְכוּת פֶּה, וּבֵין מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם לְשׁוֹנוֹת שֶׁל שִׁבְעִים עֲמָמִין, כִּי מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד שֶׁהוּא בְּחִינַת אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי, הֵפֶךְ פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁהוּא פְּגַם הָעֵינַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת רַע עַיִן, בְּחִינַת בִּלְעָם כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. ((בְּהִלְכוֹת בָּשָֹר שֶׁנִּתְעַלֵּם מִן הָעַיִן). הֵפֶךְ טוֹב רֹאִי שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה. וְזֶה לְעֻמַּת זֶה, שֶׁכְּנֶגֶד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, יֵשׁ מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהִיא מַלְכוּת עֲמָלֵק שֶׁיָּצָא מֵעֵשָֹו שֶׁנִּקְרָא "אַדְמוֹנִי", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי", שֶׁהוּא בְּחִינַת דָּמִים הַטְּמֵאִים, בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, וְעַל-כֵּן הַיַּיִן שֶׁהוּא אָדֹם כַּנַּ"ל, הוּא מְמֻצָע בֵּין שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת אַדְמוֹנִי כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לְשָׁמְרוֹ מְאֹד מִנְּגִיעָתָן, כִּי הַיַּיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת, שֶׁהוּא בֵּין שְׁתֵּי הַמַּלְכֻיּוֹת שֶׁשָּׁם בְּחִינַת הַמַּתְקְלָא, כִּי הַמַּלְכוּת הוּא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה וּמִשָּׁם וּלְמַטָּה מַתְחִיל הַפֵּרוּד, שֶׁהֵם הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר, שָׁם, שֶׁבְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הוּא בְּחִינַת מַתְקְלָא בִּבְחִינַת לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל, כִּי הַדִּבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל שָׁם הַמַּתְקְלָא שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבְּחִירָה. וְעִקַּר הַמַּתְקְלָא הוּא בִּבְחִינַת עֵץ הַדַּעַת, כַּמְבֹאָר שָׁם, שֶׁהוּא נוֹטֶה לְכָאן וּלְכָאן. וְעַל-כֵּן הַיַּיִן, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת עֵץ הַדַּעַת, צָרִיךְ לְשָׁמְרוֹ מְאֹד אֲפִלּוּ מִנְּגִיעָתָן, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁנּוֹגְעִין בּוֹ נִכְרָע אֲלֵיהֶם וַאֲזַי נִפְסָל, כִּי כְּשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וּלְאֹם מִלְּאֹם יֶאֱמָץ". וַאֲזַי הַיַּיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, כִּי זָכָה נַעֲשֶֹה רֹאשׁ, כְּשֶׁנוֹגְעִין בּוֹ הֵם. הוּא בִּבְחִינַת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת ((עָמוֹס ט, יא), בְּחִינַת חֹלִי נוֹפֵל, רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁזֶּה נַעֲשֶֹה עַל-יְדֵי הַתָּזַת דָּמִים כְּשֶׁמַּתִּיזִין וְנוֹגְעִים בְּהַמֹּחַ, שֶׁאֲזַי הוּא בְּחִינַת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּמַּאֲמַר הַאי מָאן כַּנַּ"ל. וְזֶה הוּא בְּחִינַת נְגִיעַת הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁהֵן בְּחִינַת הַדָּמִים רָעִים, בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית. וּכְשֶׁמִּתְגַּבְּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְנוֹגְעִין בְּהַיַּיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחַ וְהַדַּעַת אֲזַי נִפְגָּם וְנוֹפֵל בִּבְחִינַת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת. וְכֵן מַשְׁמָע מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ שָׁם, שֶׁפְּגַם הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַדְמוֹנִי, בְּחִינַת יַיִן אָדֹם כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָֹּא וְכוּ'". וְעַל-כֵּן אָמַר, "כְּפֶשַֹע בֵּינִי וְכוּ'". וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּמְעַט שָׁכְנָה דּוּמָה נַפְשִׁי", כִּי שָׁם הוּא הַמַּתְקְלָא, שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ בִּכְחוּט הַשַֹּעֲרָה מִמַּגַּע הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהֵן הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, כְּדֵי לְהַכְרִיעַ הַמִּשְׁקָל אֶל הַקְּדֻשָּׁה: וְעַל-כֵּן נִקְרָא יֵין נֶסֶךְ בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי", וּכְשֶׁהוּא נִפְגָּם עַל-יְדֵי נְגִיעָתָן, אֲזַי הוּא יֵין נֶסֶךְ בְּחִינַת מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא וְכֵן לְהֵפֶךְ בַּקְּדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַה':




(ליקוטי הלכות - יורה דעה חלק א - יין נסך הלכה א)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים