ליקוטי הלכות - יורה דעה חלק א - הלכות קרחה וכתובת קעקע הלכה א

קָרְחָה וּכְתֹבֶת קַעֲקַע הלכה א



בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם לֹא תִּתְגֹּדֲדוּ וְלֹא תָשִֹימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם וְכוּ'





כִּי אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ צְרִיכִין תָּמִיד לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהִיא הַסִּטְרָא אָחֳרָא. עַל-כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת הַזִּכָּרוֹן מְאֹד, דְּהַיְנוּ לְאַדְבְּקָא מַחֲשַׁבְתֵּיהּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זִכָּרוֹן, כַּמּוּבָא בַּמַּאֲמָר "וַיְהִי מִקֵּץ", בְּסִימָן נד לִקּוּטֵי חֵלֶק א, כִּי עָלְמָא דְּאָתֵי הוּא מְקוֹם הַחַיִּים, כַּיָּדוּעַ, הֵפֶךְ הַשִּׁכְחָה שֶׁהוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּחִינַת נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב. וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַזִּכָּרוֹן הוּא עַל-יְדֵי הַשִּׁכְחָה, דְּהַיְנוּ לִשְׁכֹּחַ מֵהַלֵּב כָּל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חוּץ מֵעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּהַיְנוּ כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת צָרִיךְ לְהַשְׁכִּיחַ אוֹתָם מֵהַלֵּב וְשֶׁלֹּא לִזְכֹּר אוֹתָם כְּלָל בִּבְחִינַת וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ. וְאָז יֵשׁ שְׁלֵמוּת לְהַזִּכָּרוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיּוּכַל לְאַדְבְּקָא מַחֲשַׁבְתֵּיהּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, כִּי כָּל זְמַן שֶׁזּוֹכֵר אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְאֵינוֹ שׁוֹכֵחַ אוֹתוֹ, בְּוַדַּאי הוּא רָחוֹק מִבְּחִינַת זִכָּרוֹן, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְדַבֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, כִּי הָעוֹלָם הַבָּא וְעוֹלָם הַזֶּה הוּא שְׁנֵי דְּבָרִים וְזֶה הֵפֶךְ מִזֶּה כַּיָּדוּעַ: וְהַכְּלָל, שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְהַרְחִיק הַסִּטְרָא אָחֳרָא, סִטְרָא דְּמוֹתָא, שֶׁלֹּא לִנֹּק מֵהַקְּדֻשָּׁה. וְעַל-כֵּן כָּל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חוּץ מֵהַקְּדֻשָּׁה, חוּץ מֵעָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁהֵם מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא, סִטְרָא דְּמוֹתָא, בְּחִינַת שִׁכְחָה, צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ אוֹתָם מִן הַלֵּב לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל, וְשֶׁלֹּא לִזְכֹּר אוֹתָם כְּלָל, כִּי כָּל זְמַן שֶׁזּוֹכֵר אוֹתָם, נִפְגָּם הַזִּכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ לְאַדְבְּקָא מַחֲשַׁבְתֵּיהּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי כַּנַּ"ל. וְזֶה הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַשִּׁכְחָה, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכֵר אֶת הַדָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁכֹּחַ, דְּהַיְנוּ חוּץ מֵעָלְמָא דְּאָתֵי כַּנַּ"ל הוּא פְּגַם וּנְפִילַת הַזִּכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה. נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הוּא נוֹתֵן, חַס וְשָׁלוֹם, כֹּחַ וְחַיּוּת לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַזִּכָּרוֹן, שֶׁמִּשָּׁם הַחַיִּים, אֶל הַהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ לִמְקוֹם הַשִּׁכְחָה סִטְרָא דְּמוֹתָא. עַל-כֵּן צְרִיכִין לִשְׁכֹּחַ אֶת הַשִּׁכְחָה, דְּהַיְנוּ כָּל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה שֶׁהֵם חוּץ מֵהַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהֵם כֻּלָּם בְּחִינַת סִטְרָא דְּמוֹתָא, בְּחִינַת שִׁכְחָה, צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ אוֹתָם כְּדֵי לְהַחֲזִירָם לִמְקוֹמָם, מִמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ לְשָׁם יֵלְכוּ, כִּי כֻּלָּם בָּאוּ מִבְּחִינַת שִׁכְחָה. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לְהַחֲזִירָם לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לִשְׁכֹּחַ אוֹתָם וְשֶׁלֹּא לִזְכֹּר אוֹתָם כַּנַּ"ל. וַאֲזַי הַזִּכָּרוֹן הָאֱמֶת, דְּהַיְנוּ הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה כְּתִקּוּנוֹ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אָנוּ מְצֻוִּים שֶׁלֹּא לְהִתְקַשּׁוֹת עַל הַמֵּת יוֹתֵר מִדַּאי כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַמְשִׁיךְ הַסִּטְרָא דְּמוֹתָא, חַס וְשָׁלוֹם, רַק צָרִיךְ לְהַעֲבִירָם מִדַּעְתּוֹ וּלְשָׁכְחָם כַּנַּ"ל, כִּי בְּחִינַת הַשִּׁכְחָה צְרִיכִין לִשְׁכֹּחַ כַּנַּ"ל, רַק צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ לְאַדְבְּקָא מַחֲשַׁבְתֵּיהּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן, שֶׁשָּׁם הַחַיִּים, כִּי כְּשֶׁמְּדַבֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ לְשָׁם מִמֵּילָא לֹא יִצְטַעֵר עַל הַמֵּת, כִּי לָמָּה לוֹ לְצַעֵר, הֲלֹא, אַדְּרַבָּא, עַכְשָׁיו יָצָא מֵחַיֵּי שָׁעָה וְזָכָה לְחַיִּים נִצְחִיִּים, שֶׁהֵם בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. וְעַל-כֵּן הָעַכּוּ"ם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה, מִבְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, כִּי הֵם מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא, סִטְרָא דְּמוֹתָא, עַל-כֵּן הֵם רוֹצִים לְהַגְבִּיר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְכוּ'. וְעַל-כֵּן הֵם עוֹשִֹים קָרְחָה וּמִתְגּוֹדְדִים עַל מֵתָם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִזְכָּר אֶצְלָם וְלֹא יִשְֹתַּכַּח מֵהֶם, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, סִטְרָא דְּמוֹתָא, וְהֵם רוֹצִים, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן אֶל מְקוֹם הַשִּׁכְחָה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אָנוּ מְצֻוִּים וּמֻזְהָרִים עַל זֶה, כִּי אָנוּ צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת הַזִּכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ לְדַבֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי שֶׁהוּא מְקוֹם הַחַיִּים כַּנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִשְׁכֹּחַ אֶת בְּחִינַת הַשִּׁכְחָה כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הָאִסּוּר שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת קָרְחָה עַל הַמֵּת, שֶׁלֹּא לְהִתְגּוֹדֵד, דְּהַיְנוּ כְּתֹבֶת קַעֲקַע, כִּי הֵם הָיוּ נוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת כָּךְ עַל מֵתָם לְהִתְגּוֹדֵד וְלַעֲשׂוֹת קָרְחָה בְּרֹאשָׁם, כְּדֵי לִפְגֹּם אֶת הַזִּכָּרוֹן שֶׁבָּרֹאשׁ, כִּי הַזִכָּרוֹן הוּא בַּמֹּחַ וְרוֹצִים לַהֲפֹךְ, לְהִתְגַּבֵּר שָׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, חַס וְשָׁלוֹם, לַעֲשׂוֹת שָׁם סִימָן לִזְכֹּר אֶת הַמֵּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פְּגַם הַזִּכָּרוֹן, שֶׁמַּמְשִׁיכִין בְּחִינַת זִכָּרוֹן אֶל מְקוֹם הַשִּׁכְחָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת קָרְחָה, דְּהַיְנוּ שֶׁתּוֹלְשִׁין הַשְֹּעָרוֹת שֶׁבְּרֹאשָׁם, כִּי הַשְֹּעָרוֹת הֵם מוֹתְרֵי מֹחִין וְהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, כַּמּוּבָא בַּמַּאֲמָר "מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא" ((סִימָן ל) וְשָׁם עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, סִטְרָא דְּמוּתָא, בִּבְחִינַת רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת. וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת כְּתֹבֶת קַעֲקַע, דְּהַיְנוּ שֶׁחוֹקְקִים עַל בְּשָֹרָם לְזִכָּרוֹן, כִּי בְּשַֹר הַגּוּף הוּא בִּבְחִינַת מַלְכוּת וְשָׁם מַגִּיעַ הַפְּגָם שֶׁל הִתְגַּבְּרוּת סִטְרָא דְּמוֹתָא, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת שֶׁנִּקְרָא כְּתֹבֶת קַעֲקַע שֶׁהוּא פְּגַם הַזִּכָּרוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר: וְזֶה שֶׁלָּמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה גְּזֵרָה שָׁוָה, תְּפִלִּין מֵעֲשִֹיַּת קָרְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מַה לְּהַלָּן מָקוֹם שֶׁעוֹשִֹין קָרְחָה וְכוּ'. וְלָמְדוּ מְקוֹם הַתְּפִלִּין מֵעֲשִֹיַּת קָרְחָה, כִּי תְּפִלִּין הוּא מַמָּשׁ הַהֵפֶךְ מִזֶּה, כִּי תְּפִלִּין הֵם לְזִכָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ". וְעַל-כֵּן הֵם בְּחִינַת חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמַּנִּיחַ תְּפִלִּין זוֹכֶה לְחַיִּים. כִּי הַזִּכָּרוֹן שָׁם הַחַיִּים כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן בְּמָקוֹם שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת קָרְחָה, כְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת הַזִּכָּרוֹן שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִפְגָּם עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַשִּׁכְחָה, שֶׁהוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ הַזִּכָּרוֹן אֶת מְקוֹם הַשִּׁכְחָה כַּנַּ"ל, שָׁם הוּא הַמָּקוֹם שֶׁמְּצֻוֶּה לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין, שֶׁהֵם גַּם כֵּן לִשְׁמֹר הַזִּכָּרוֹן כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן כָּתוּב בִּשְׁנֵיהֶם; בְּאִסּוּר קָרְחָה וּבְמִצְוַת תְּפִלִּין, "בֵּין עֵינֵיכֶם", אַף שֶׁעִקַּר הַמִּצְוָה וְהָאִסּוּר בִּמְקוֹם הַשֵּעָר כַּנַּ"ל. כִּי שְׁמִירַת הַזִּכָּרוֹן תָּלוּי בָּעֵינַיִם כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר "וַיְהִי מִקֵּץ", סִימָן נד הַנַּ"ל: וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר, "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם". 'לַה' אֱלֹקֵיכֶם' דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי שֶׁצָּרִיךְ לְדַבֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ שָׁם. וְעַל-כֵּן "לֹא תִּתְגּוֹדֲדוּ וְלֹא תָשִֹימוּ קָרְחָה", כִּי זֶהוּ פְּגַם הַזִּכָּרוֹן כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁלָּמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִפָּסוּק לֹא תִּתְגּוֹדֲדוּ ((דְּבָרִים יד, א), שֶׁלֹּא תַּעֲשׂוּ אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת, כִּי צָרִיךְ לְדַבֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וְשָׁם אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים:




(ליקוטי הלכות - יורה דעה חלק א - הלכות קרחה וכתובת קעקע הלכה א)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים