יום שני, 10 במרץ 2014

ליקוטי הלכות - יורה דעה חלק א - הלכות לא ילבש הלכה ב

לֹא יִלְבַּשׁ הלכה ב


יֵשׁ לְרַמֵּז בְּמִצְוָה זוֹ, עִנְיַן מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל פִּרְקָא תְּלִיתָאָה דְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא ט תִּקּוּנִין יַקִּירִין ((סִימָן כ), עַיֵּן שָׁם מַה שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם; שֶׁבִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל רַק בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים וְלַעֲמֹד כְּרָשׁ וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַעֲשָֹיו הַטּוֹבִים כְּלָל, רַק בִּשְׁעַת הַקְּהִלָּה כְּשֶׁהָעֵדָה מִתְאַסְּפִים, אָז צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּטֵּה עֹז שֶׁל הַמַּעֲשִֹים טוֹבִים, לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבָּעֵדָה, אֲבָל בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה צְרִיכִין לַעֲמֹד כְּרָשׁ וְאֶבְיוֹן וּלְהִתְפַּלֵּל בְּתַחֲנוּנִים. וְזֶה טָעוּת טָעָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְכוּ', עַיֵּן שָׁם: וְיֵשׁ לְרַמֵּז עִנְיָן זֶה בְּמִצְוָה זוֹ, שֶׁצִּוְּתָה הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִֹמְלַת אִשָּׁה, הַיְנוּ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לַעֲמֹד כְּרָשׁ וּלְדַבֵּר דִּבְרֵי רַכּוּת וְתַחֲנוּנִים וְלֹא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַטֵּה עֹז וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת אִשָּׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת חֲלוּשׁ כֹּחַ, וְדִבְרֵיהֶם דִּבְרֵי רַכּוּת, וּבִשְׁבִיל זֶה הַתְּפִלָּה מְכֻנָּה בְּשֵׁם "אִשָּׁה" בְּחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה' כַּמּוּבָא, כִּי בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּבְחִינַת אִשָּׁה, בְּחִינַת מְקַבֵּל שֶׁהִיא בְּחִינַת חֲלוּשׁ כֹּחַ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשׁוּם כֹּחַ שֶׁל מַעֲשָֹיו הַטּוֹבִים, רַק יִהְיֶה בִּבְחִינַת חֲלִישׁוּת כֹּחַ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם כֹּחַ, רַק יִתְפַּלֵּל דִּבְרֵי רַכּוּת וְתַחֲנוּנִים כְּרָשׁ וְאֶבְיוֹן. וְזֶהוּ הָאִסּוּר שֶׁל לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה, הַיְנוּ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה שֶׁאָז הוּא הוּא בִּבְחִינַת אִשָּׁה כַּנַּ"ל, אָז צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה עָלָיו כְּלִי גֶּבֶר, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחַ וּגְבוּרָה שֶׁל מַעֲשָֹיו הַטּוֹבִים כַּנַּ"ל. וְכֵן לְהֵפֶךְ לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר וְכוּ'. הַיְנוּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּבְחִינַת גֶּבֶר, הַיְנוּ בִּשְׁעַת הַקָּהָל, שֶׁאָז צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּבְחִינַת גֶּבֶר, לַעֲמֹד כְּגִבּוֹר, לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַטֵּה עֹז שֶׁל מַעֲשָֹיו הַטּוֹבִים, לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבָּעֵדָה כַּנַּ"ל, אָז אָסוּר לוֹ לִלְבֹּשׁ שִֹמְלַת אִשָּׁה, כִּי אָז צָרִיךְ לִהְיוֹת כְּגִבּוֹר עָרוּךְ לְמִלְחָמָה וְלֹא יִהְיֶה בִּבְחִינַת אִשָּׁה, בְּחִינַת חֲלִישׁוּת כֹּחַ וְכַנַּ"ל. וְהַכְּלָל, כִּי צָרִיךְ לִזָּהֵר בָּזֶה שֶׁלֹּא לַטְעוֹת עַצְמוֹ לַהֲפֹךְ הַדָּבָר, חַס וְשָׁלוֹם, רַק שֶׁבִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה יַעֲמֹד כְּרָשׁ וְלֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחוֹ וּגְבוּרָתוֹ שֶׁל מַעֲשָֹיו הַטּוֹבִים וּבְשָׁעָה שֶׁרוֹצֶה לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבָּעֵדָה צָרִיךְ לַעֲמֹד כְּגִבּוֹר וְלֹא בְּהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה מְרֻמָּז בְּמִצְוָה זוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י בְּמִצְוָה זוֹ שְׁתֵּי פְּעָמִים לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר וְכוּ', שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לְנִאוּף, כִּי כְּשֶׁמַּחֲלִיף, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי אֵין נִכְנָע הָרַע שֶׁבָּעֵדָה, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. וְעִקַּר הָרַע הוּא תַּאֲוַת נִאוּף, כִּי עִקָּרָא דְּיִצְרָא בִּישָׁא לְגַלָּאָה עֲרָיִן ((זֹהַר. נִמְצָא, שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לְנִאוּף, כִּי לֹא נִכְנָע הָרַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁהוּא עִקַּר הָרַע כַּנַּ"ל. וּבָזֶה מוּבָן קְצָת מַה שֶּׁכָּתַב שָׁם רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, עַל פָּסוּק, "אַתָּה יָדַעְתָּ" דַּיְקָא וְכוּ' "וַנִּצְעַק וְכוּ'", הַיְנוּ תִּקּוּן תַּאֲוַת נִאוּף. וְלִכְאוֹרָה אֵין שַׁיָּכוּת לְעִנְיָן זֶה שָׁם, עַיֵּן שָׁם. כִּי אֵינוֹ מְדַבֵּר מִקֹּדֶם מֵעִנְיָן זֶה שָׁם כְּלָל, אַךְ בֶּאֱמֶת יֵשׁ לְקַשֵּׁר הָעִנְיָן שָׁם, כִּי מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבָּעֵדָה, הַיְנוּ תַּאֲוָה זוֹ שֶׁל נִאוּף, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא עִקַּר הָרַע כַּנַּ"ל, וַאֲזַי כְּשֶׁמַּכְנִיעִין הָרַע הַזֶּה, אֲזַי אַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּמְשִׁיכִין תּוֹרָה, אֲזַי יְכוֹלִין לְקַבֵּל אַחַר כָּךְ כֹּחַ מֵאֱדוֹם, כִּי הוּא מְמֻנֶּה עַל פְּגַם הַבְּרִית, וְעַל-כֵּן כְּשֶׁמַּכְנִיעִין הָרַע שֶׁבָּעֵדָה, שֶׁהוּא פְּגַם הַבְּרִית כַּנַּ"ל, אֲזַי אֱדוֹם בְּעַצְמוֹ נוֹתֵן לָנוּ כֹּחַ לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל. כִּי בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ, דְּהַיְנוּ הַבַּעַל דָּבָר, כַּמּוּבָא שֶׁהוּא אֱדוֹם. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא כְּשֶׁמַּכְנִיעִין אוֹתָהּ, אֲזַי הִיא בְּעַצְמָהּ נַעֲשֵית בְּעַל כָּרְחָהּ, מֶרְכָּבָה לַקְּדֻשָּׁה וְנוֹתֶנֶת כֹּחַ וְסִיּוּעַ לַקְּדֻשָּׁה. וְעַל-כֵּן שָׁלְחוּ יִשְֹרָאֵל לֶאֱדוֹם וְהָיוּ מְרַמְּזִים לוֹ עִנְיָן זֶה, אַתָּה יָדַעְתָּ וַנִּצְעַק וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁכְּבָר קִבְּלוּ עָנְשָׁם וְתִקְּנוּ פְּגָם הַזֶּה, עַל-כֵּן רָאוּי לוֹ לַעֲזֹר לָהֶם כַּנַּ"ל. אֲבָל הוּא לֹא רָצָה לַעֲזֹר לָהֶם מֵחֲמַת הַטָּעוּת הַנַּ"ל שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַטֵּה עֹז בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וְלֹא לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבָּעֵדָה, וְכַמְבֹאָר שָׁם הֵיטֵב, עַיֵּן שָׁם. כִּי צְרִיכִין שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַטֵּה עֹז שֶׁל הַמַּעֲשִים טוֹבִים בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, רַק בִּשְׁעַת הַקְהֵל וְאָז הוּא מַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבָּעֵדָה, שֶׁהוּא פְּגַם הַבְּרִית. וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל כֹּחַ מֵאֱדוֹם לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל וְכַנַּ"ל: בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן:




(ליקוטי הלכות - יורה דעה חלק א - הלכות לא ילבש הלכה ב)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה